אגרנות כפייתית

כיצד ניתן לכנות אגרנות כפייתית? האם זו בעצם אספנות לשווא? כנראה שכן. מדובר בהפרעה שלוקים בה לא מעט אנשים והם אפילו מטפחים סבל איום ונורא נוכח ההתמכרות למה שנקרא, אגרנות כפייתית. אגירה של חפצים לא רצויים או אפילו אספנות הם תופעה כפייתית הבאה לידי ביטוי בלאסוף עיתונים ישנים, עיתונים בכמויות גדולות ומיותרות, בקבוקים חסרי שימוש, דואר זבל, נעליים ישנות, מוצרי חשמל וכל מה שלא משמש את האדם הרגיל ביום יום. האם יש לכך פיתרון? במאמר הבא נדבר בעיקר על תופעה של אותם הדברים שאינם משמשים יותר לשום מטרה ובכל זאת בוחרים להותירם בבית. לזה קוראים אספנות כפייתית.

על אספנות כפייתית ועל השפעה סביבתית

כיצד נראים חייהם של אנשים הסובלים מבעיית אגרנות כפייתית? זה בא לידי ביטוי בחיים שאינם קלים והמצב עלול להסתבך עם הזמן. החיים הופכים אט ובזהירות לנטולי חברה וזאת מפאת הבושה להכניס הביתה אנשים אשר יצפו ויראו את האספנות הנוראית הבלתי נשלטת. גם אנשים בעלי מקצוע כמו, טכנאי מקררים, מתקין מזגן ואפילו מישהו שיבדוק את המפסק של החשמל, לא יוכלו להיכנס נוכח האספנות והאגרנות הבלתי נתפסת. כך הופכים חיוו של האוגר לחיים בודדים ומבודדים מהחברה ולא במכוון.

מדוע אנשים אוספים?

יש לא מעט אנשים הסובלים מאו סי די שזו בעצם בעיה של אגירה בשל פחד מימים שחלילה יחסר. החשש הזה שמשהו יחסר והם יצטרכו את החפץ הנעלם, מביאה את האגרנות וכמו משמרת אותה. את הבעיה הזו ניתן לראות בעיקר אצל ניצולי שואה או כל מיני אנשים אשר סבלו מחסך כזה או אחר במשך חייהם ובשלבים מוקדמים או מאוחרים בחייהם. למרות שאותם האנשים לא עושים כל שימוש בחפצים, הם נוטים לשמר את החפץ בתחושה ורצון לשמר את הביטחון שתמיד יש יותר ממה שאין. עניין האגרנות קיים גם אצל אנשים אשר רוצים לגונן ולשמור עבור האחר. הטיפול באנשים הסובלים מהבעיה, ניתן במסגרת טיפול התנהגותי מול מטפל. המטפל יסייע לו להיפטר מהמקום הנכון מהדברים והציוד בהדרגה ובלווי צמוד בעוד חלק מהמשפחה ייקחו חלק ואף יסייעו במטרה הנכספת.